פסק-דין בתיק עש"א 16761-11-11

לפני בקשתה של המערערת כי בית המשפט יורה על גריעתם של השקים אשר לא נפרעו על ידי המשיבה מחמת העדר כיסוי.

בהודעת הערעור טענה המבקשת כי בין הצדדים התקיים נוהג רב שנים על פיו כיבדה המשיבה שיקים של המבקשת וזאת גם תוך חריגה ממסגרת האשראי הפורמאלית שהוגדרה בין הצדדים.

הוסיפה המערערת וטענה כי המשיבה אף גבתה מן המערערת עמלות בגין הקצאת מסגרת אשראי נקודתית וכי במקרים רבים נעשתה פניה , על ידי המשיבה, למערערת לצורך ביצוע ההפקדה כאשר התברר כי קיימת חריגה מן המסגרת ועל כן התקיימה ציפייה סבירה של המערערת כי גם השקים נשוא רשימת ההגבלה יכובדו.

בהודעת הערעור נטען כי השקים נשוא הבקשה נמשכו על ידי המבקשת חודשים רבים טרם זמן פירעונם, תוך שהמבקשת מסתמכת על הבטחות המשיבה בדבר כיבוד השקים או לכל הפחות הגדלת מסגרת האשראי.

בנוסף, הועלתה על ידי המערערת טענה ביחס לשיק מספר 5855686 אשר ביחס אליו נטען כי הושב בתחילה מטעמים טכניים ורק בדיעבד נכלל ברשימת השקים המסורבים בהעדר כיסוי.

בתגובת המשיבה נטען כי כל התנהלותה ביחס לשקים נשוא הודעת הערעור נעשתה בהתאם להוראות הדין  וזאת נוכח חריגה של המערערת ממסגרת האשראי. עוד נטען על ידי המשיבה, כי בכל המקרים המפורטים בהודעת הערעור בהם לכאורה כובדו שיקים כאשר הייתה קיימת חריגה מהמסגרת, הועמדו לטובת המבקשת, ולבקשתה, מסגרות זמניות בחשבון- אד הוק.

בניגוד לאמור בהודעת הערעור, טענה המשיבה כי לא אושרו "חריגות זמניות", אלא הועמדו מסגרות זמניות.

טענה המשיבה כי התנהלותה מול המבקשת, נעשתה לפנים משורת הדין, מתוך ניסיון לסייע בידי המבקשת לניהול תזרים המזומנים. סירוב המשיבה להעמיד מסגרות זמניות בעבר היה מביא, לטענת המשיבה, להגבלת חשבונה של המבקשת לפני זמן רב.

המשיבה הכחישה קיומו של הסכם מכללא בין הצדדים תוך שהיא מפנה את שימת הלב להוראות בנק ישראל באשר להעדר אפשרות שחשבון יחרוג ממסגרת האשראי.

בדיון בפני חזרו הצדדים על טענותיהם וב"כ המשיבה אף הפנה את תשומת ליבי להנחיות בנק ישראל בכל הנוגע לערעורים מסוג זה הנדון כעת בפני.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ונתתי את דעתי לטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש להורות על גריעתו של שיק מספר 5855538 ושיק זה בלבד. טעמיי להלן:

חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א - 1981 (להלן "חוק שיקים ללא כיסוי") חוקק על מנת לשרת מטרה ציבורית וכלכלית חשובה.

התנהלות כלכלית במסגרתה בוחר בעל חשבון האם לכבד שיק, אם לאו, או שהוא פועל תוך סיכון ממשי כי השיק לא יכובד מחמת העדר כיסוי, יוצרת חוסר וודאות כלכלית בשוק, פגיעה ב"כלי" הכלכלי הקרוי שיקים וזאת מעבר לפגיעה הישירה והברורה במקבל השיק.

נוכח כך, על בית המשפט לנהוג משנה זהירות כאשר הוא נדרש לדון בתיקים מסוג זה.

אין בידי לקבל את טענות המערערת באשר למסגרות הזמניות. דומה כי המערערת ציפתה, כי בכל מקרה בו לא תוכל לעמוד במסגרת האשראי שהוקצבה לה, יחויב הבנק בהעמדת מסגרת אשראי נוספת זמנית. אין הבנק מחויב בכך. מעבר לכך, העובדה כי הבנק, מצא לנכון בעבר, ליתן מסגרת חריגה זו או אחרת אין בה כדי לחייב את הבנק לעשות כן גם במקרים נוספים.

בית המשפט העליון נתן דעתו לא אחת לכך שהסכמה של הבנק בעבר אין בה כדי להקים חובה להמשך התנהלות דומה גם בעתיד.

באשר לשיק אשר הושב בתחילה מטעמים טכניים ולאחר מכן מטעמים של העדר כיסוי, שהרי גם ביחס לכך פעל הבנק בהתאם להוראות הדין. מקום בו קיימים שני טעמים שונים לסירוב השיק, מחויב הבנק, בראש ובראשונה לבחון האם היה קיים כיסוי מתאים לפירעונו. משהתברר שלא קיים כיסוי כזה, היה על המשיבה לכלול לכאורה את השיק ברשימת השקים אשר הושבו מחמת העדר כיסוי. גם אם התברר למשיבה, בדיעבד, כי במועד פירעון השיק לא הייתה יתרה מספקת, הרי שמורה לה האפשרות לכלול שיק זה במניין השקים המסורבים.

באשר לטענות המערערת לקיומו של נוהג הנובע מדרך התנהלותם של הצדדים ואשר במסגרתה הותר לה לחרוג ממסגרת האשראי, הרי שכפי שציינתי לעיל אין המערערת יכולה לכפות רצונה על המשיבה ואין המשיבה מחויבת להמשיך ולהתנהל על דרך של מתן אשראי נקודתי.

עיינתי בדפי החשבון אשר נלוו לתגובת המשיבה. מכוחם של אלו אני למדה כי אכן נעשה ניסיון על ידי המשיבה לבוא ולסייע בידי המערערת. לפנים משורת הדין, יוצאת אני מתוך הנחה כי דרך התנהלותה של המשיבה יכול והביאה את מנהל המערערת לכלל מחשבה על פיה תמשיך המשיבה ותנהג כך גם בעתיד, וזאת במקרה הפרטני המונח בפני , ובמערכת היחסים שבין המערערת לבין המשיבה. נוכח כך, אני מוצאת להורות על גריעתו של השיק הראשון שסורב - הוא שיק מספר 5855538. עם זאת, לאחר סירוב אותו שיק היה למערערת, לכל הפחות, להסיק כי המשיבה אינה נכונה עוד להמשיך ולהעמיד מסגרות זמניות לטובת המערערת.